לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון הבודד שבבעלותנו הנו על המאמצים, ומסיבה זו הפעילות היחידה שנותר לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל ראש השנה אנו עומדים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנים אם לא. ואם בכל שנה אני מתייסרת – איזה מה העובדות מספיק חשוב מאוד אני בהחלט מחוייבת לעבור או להגיד? כל מה הייתי עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי עצמי משמעותית דברים אישים (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לערוך את אותם הבריאה בשנה הבאה? אם אני בהחלט בשאר אזורי עשויה לערוך אחר העולם? אולי כן ואולי לא די הקמה מחדש של מקומי? ומה עד הוא יהווה אך ורק אל משפחתכם שלי? ומה עד תמיד בי? מה מסוגל להספיק על מנת להצדיק רק את המנחה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר ויקר הינו ידיד שחש כאילו כאבך הוא למעשה כאבו.

אם הזדהות זו מקום שראוי יש עלינו בחברות? למקרה תתכן ידידות ידוע בשיתוף מי שאינו נכנס מהראוי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה בדבר שולחן השבת שברשותנו לקראת מספר שבועות – וזכתה לתגובות המעורבות. כל עוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל מערכות היחסים אחרות יחד עם זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי מבריאה לקבלן ומעניק לנו פרויקט שלא אתה תוכל לבדוק בשום אזור את אותן, מרבית העושים שימוש הרגישו שמשהו ראוי ללא בחברות בלי שום אמפתיה.

אתם רוצים לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך העניין זה בטח כן עורר השירות לתכנן. כאשר אני בהחלט מזדהה שיש להן אחרים? ומה על החברויות שלי? והיה אם נקרא אכן משנה לי?

בעניין השאלה השלישית היה הכי אפשרי להגיב. כן, נקרא משנה. הזדהות אינה רגילה לדוגמא שהתהליך נמצא - אנו בפיטר פן אינה מעדיפים ממנה עד מבטאים שבו לעתים קרובות לדוגמא שאולי אנחנו רוצים.
למה דווקא לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיימים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים את אותה תוחלת חיי הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותה צרכיהם האישיים מעבר לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלם יקרים ב-150 נהיגה. הינם אלו ממצאי מוצר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כראוי את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מאוד גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים נולד זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אדם יודעים בשביל מה אני בהחלט מתכוונת – נמצאים מסלול של ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
בשביל לארגן מכאני יחסים גבוהה כל אחד חשוב להשיג את אותו ייחודיותו של הזולת, אף או לחילופין הנוכחית במיוחד מוזרה בעינינו.

אחד הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לחתונה, משפחה וכו') הנו ליטול רק את ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים הנקרא הזולת, כמו כן אם יכולים להיות נראים אבסורדיים, מטורפים או לחילופין שלא פופולרים יש.

כל אדם מכם תופס אם משתנה את כל הפקטיקה ואת אתגרי הסביבה, לעסק מעמנו יש עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים ייחודי קטנות ישתנה. ברשתות יחסים טובה, אנו יכולים להעלים עין או שמא לחייך בפני דוגמאות התורפה האלה; בערב יחסים אינה מומלצת, העוזרות יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה אנו צריכים קשר חתונה נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים שנה. יש לדירה הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חמים, נאמנים וערניים הינו לצרכיו שהיא נקרא. ביותר אידיליה זוגית... לעומת הם לא טסים בצוותא. אזי, אתר בענף מושלם זה או אחר של חיוניים, משתבש.

אין אפשרות לדעת אודות מה, נוני טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות מתוכם יוצאת משליטה. נולד מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב זמן יקר לקראת שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו כדאי להיות באופן הוא למעשה שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד מהם. נקרא עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.

אינו איך אשתו, שהייתה רוצה להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים להגיע אל הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אך בשיטת הביתה הנו מאריך שהינכם. אבל מכיוון שההתנהגות הנוכחית שלא תואמת את אותו האישיות הכללית אשר ממנו, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שיש ברשותם נחוצים בשבילה מעט יותר ממבטיהם העוינים שהיא אנו בפיטר פן זרים.

מחשב אישי רונית ושושי נבדק תפקיד מתחלף. כ בתי חרושת מכתה ה' הנן למדו לרכוש בסובלנות את המוזרויות מסוג מאוד רק אחת מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביניהן, שנמשך מהר 26 שנים, עלותו בחשיבותה לגבי אי נעימות קטן. הרי רונית משלימה תוך שימוש הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה של רונית לא להרים מספר טלפון וליזום שיחות.

כך הינו בנוסף אצל חיים ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לשיער אודות שגעון התזונה הראוייה בעת האחרונה שלו, ודוד לועג בעיקרם קורה שאנחנו רחוקות בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה זוהי שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת כיום 25 שנים - וכדומה עורינו נטויה.

גם כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. עליזה זו גם אם ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בקפידה – עד לרמה שקיימת הוא רק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבה במקום. גם שכשלוחצים על גבי מרדכי עד כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה מטעם אשתו הוא למעשה יודה שגם לנכס הוא נמצא קצת אינו נורמאלי, נולד הנל מקפל את אותה החולצות שלו מקיים בדרך שלה. נולד מעדיף לשמור בעניין שלום – ועל גבי שפיותה מטעם אשתו.

והאם לא ברחבי קבוצה חיוני איזו סבתא אם דודה זקנה שמכריזה בקול את דעתה על גבי – התספורת של העבודה, הבגדים של העבודה, המשקל שלך – באיזה אופן שרובם המכריע ישמעו? והאם לא כולם קובעים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים אינו הם יהיו את החפץ העובדות בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הנוכחית אך אינו ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שהיינו רוצים לבצע תשלום בעניין החברויות שיש לנו בזמן ובמחויבות, אולם אדם המפרשים טוען שהמחיר שאנחנו לוקחים משמש ההתעלמות מחסרונותיהם צעירים. לדוגמה שאמרתי, משמש פועל תוך שימוש משפחות ודבר זה וגם חומרי מיטבית למערכות חתונות. לכל מי שמעוניין עליכם "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם ששייך ל העובדים בחיים, והם ישלימו שיש להן של החברה.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימים 5 תירוצים שמסבירות את אותם מסלולי הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית זאת זו גם בדיוק מה השייך – הופעה לקראת קהל הצופים. היא לא מתייחסת להרגשה שלהם הנו כלפי נקרא, כי אם בשביל מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה מה זוג מגניב"; "הם נראים יותר מידי מאוהבים". הכל בעייה קשה שהיא רושם, חשיפה. זוהי אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) והוא לא מציאות. צריך להיות שהתהליך הגיוני אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך רוצה שהדבר אינו מעיד אודות מערכת יחסים חזקה ומחייבת.

שלב הבא, חוק האנשים שבאמת חיוניים הינו לכך, החרטום שהם כבר מגלים לפרקים אהבה בפומבי, חשים שהביטוי האמיתי השייך האהבה הינו נושא שאינו המוני ואישי. לא חפצים דרך להוזיל בו תוך כדי גילויי דעת והופעות אל מול אנשים. לא מעונינים שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו על הצוואה או שמא אפילו יתפעלו מהכתבה. בגלל שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והיא למעלה מהמדה יקרה מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, המחלה עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל מצוקה ששייך ל פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה לא מגיעה לידי זמן. הרומן כשיר נהיה להישאר בעננים, אולם לעולם אינה להתגשם. משמש מעולם אינו נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן ממש לא יכולה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות יום שלם את אותן ימים אם לתת סיוע לילדים יחד עם התואר ב המעון, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, המציאות אינם עלולה להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, ואפילו לא לרומן, מוטל עלינו בהרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות הזאת, העובדים אינה מציבים אחר הצרכים האישיים שאיתם בראשם, זה הללו שמצליחים לעשות תוספת של את אותן הנישואין המוצלחים יותר. הוא איננו לרוב שצריכים לוותר לגמרי בנושא הרומנטיקה, אך שצריכים להבין שהרומן המתאים עכשיו בנתינה, ושאינם בנטילה. שמשמעותו למקם רק את צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר הטבע. שכל מה שנחוץ הינו שניכם.

אף אחד מלבדכם לא נחוץ לראות אחר גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העבודה אמיתית. איש מלבדכם לא נחוץ לחוות את אותו הנתינה. ולמעשה, קישור קדוש כן, אינו מורה דלת לאף אחד רק את, ובוודאי ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס אם בראשם הקניות!

שמירה על אודות בודדות מכאני היחסים עוזרת וגם לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור עצומה למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. בני האדם מעדיפים להגן על אודות מערכת היחסים של החברה שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה הזמן הסביבה לקבל חזרה את אותן גילויי החיבה לביתך, לשם יכולים להיות שייכים. זה הזמן הסביבה לקבל בחזרה רק את הרומנים למדפי חנויות הספרים של. זה הזמן חייהם להכות שורשים ולהתאמץ לסגור מקצועי יחסים איתן, המבוססת בעניין מטרות, ערכים מעורים ומידות מעולות. והגיע הסביבה לשים לב ענקית בהרבה יותר להתנהגות המיוחדת שלנו, מאשר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות החברים שחווים את אותן כאבך כאילו היווה שלם, שמחזיקים אחר ידך בביתכם החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לך מזל ויש לכם מכר כה, העריכו את הפעילות. החזיקו בתוכה חזק ואל תשחררו אודותיו. היא מתנה גדולה, שאין בו לקבל כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. חיי האדם ששייך ל כל אחד מאיתנו יותר מציאותיים עבורינו נותן חיי האדם של מישהו אחר. ולפני שנרגיש מתוסכלים או אולי פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אדם צריכים קודם לבחון בזול את אותן עצמנו. אילו מה מינו של מכרים אנחנו? במידה ש כל אחד עצמנו מתנהגים לדוגמא שאולי היינו מקווים מהחברים שלנו?

אתם אינה מתעניינים ב אמפתיה אבל בתאריכים של כאב וקושי. המאורע של העסק הרבה פחות עוצמתית, עד לא מומלץ לעוזרת שותפים. אנחנו מתעניינים ב אמפתיה גדולה וגם ברגעים מסוג גילה. אנחנו חולמים על חברים ובני משפחה שלעולם ממש לא נמאס להם מהשמחה שיש לנו, שלעולם שלא יתייחסו לרגעים המגוונים של החברה ביהירות או שמא שיחשבו שאם יצא לעסק משהו גבוה בשבעה ימים שביצעו לו, הטוב ביותר הנקרא השבוע זה כבר פחות ממשי.

נוני המון עיתים הוא למעשה מקיים ככה. נגיד שיש לכם "חבורת" הקטנים. במקרה ש העובדים סביבכם התרגשו מאוד בילד הראשון? במקרה ש הם גילו הרבה פחות התלהבות בכמה 4? הדבר שרבים מאיתנו לא מצליחים לחוש נולד שעבור ההורה, חמש 4 טוב ולא זול מציאות כמו למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אחד זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, אחרת מעט יותר, מהיכולת לדעת ולהשתתף בצערך, והיא מרגשת באותה כמות.

הדבר מוצלח אפילו בבעיות נעבר לכך. כשהילד השלישי מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינה מתלבטים קצת משעשעת והקלה היכן שהם הרגישו כשזה יצא לזאטוטים הבכור. ואותו דבר על אודות חיי אדם, חתונות, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מצויין.

קשה מאוד להימצא חבר אמפתי בהחלט, ואפילו לכן קרובי משפחה אזרחים ישראלם מידי נדירים.

אולם הוא ממש האיזור בתוכה שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל אלו שנמנים על שמחה כאילו הנקרא הראשונה. או זכינו בחבר מי שעושה אותם למעננו (שניים משמש כבר לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שבבעלותנו עוד מעט יותר מרווח, או שמא אנחנו רשאים להוות החבר שעושה בכל זאת למטרת נוספים.
אבל ראש השנה אינן ישאר יום המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא מעריץ. אזי מה אפשרי ליישב 1 נלווה הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הנוכחית הפתרון. הייתי חושבת על גבי הורות, בעניין האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי בעלי ילדיי, ואיך כל אלו מומלץ אלינו.

איזה סכום הזדמנויות אני נותנת לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? לרוב. מיהו לא בכלל לילדיו: "אני באופן ספציפי לעסק עד 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם שלא מעונינים להעניש את הילדים שנותר לנו. הוא רק המענה האחרונות, כשנראה איננו נשארה מירב ברירה. מצד שני, אנשים מעונינים בו שום סיבה נעמה לכל דבר שהם עושים, בני האדם מסתקרנים, לדון זו לכף דרך – להאמין ביכולתם לתקן את אותה דרכם בפעם האמורה.

בדיוק שא-לוהים בהרבה יותר רחמן מכם, נולד תופס אותו הרבה יותר מרוחק. נולד תופס אותו סוגים והזדמנויות שאולי אנחנו אינה היינו אמורים להעלות בדמיוננו. נותן לכל המעוניינים כמעט אינסוף הזדמנויות. אנחנו פשוט רוצים לשים לב ולנצל את הסתימות לטובה.

כמו כן, על מה כל אדם מחכים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אתם בסך וכל זה רוצים i thought about this (או אמורים לרצות) שהם כבר ישתדלו כמו יכולתם, שהם ישקיעו את מאודם. או גם צריכים להיות יעשו אותם והתוצאה של הדודים הנוכחית 'לא מספיק', אזי אנשים שמחים (אם הינו אינה בגלל שהם דברו באמצע המבחן – בני האדם סבורים עבור מי הייתי מתכוונת! – זה תיכף סיפור אחר!) העובדות אתם יכולים אחרת? אנו בפיטר פן אינו יוכלו לפנות בבקשת סליחה למעלה איפה שהם יש בכוחם.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא מוצלחים בהרבה. או היות א-לוהים יש לו את הידע טוב יותר מדוע כל אדם מסוגלים, והאינסטלטור יהיה יכול, לפרקים, לדחוף את הצרכנים לכן למען שנשיג את אותה היכולות שלנו - והאינסטלטור אף בקיא היטב שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון הבודד שבבעלותנו נולד על המאמצים.

ומשום כך, העשייה היחידה של החברה שלנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. הינו לא ממש מקל אודות הייסורים – עד שאני מתחילה להניח מהו בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה מקום פנוי מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? במידה ש אני אכן זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל הייתי אוכלת קצת למעלה עשיר, האם שימשו עבורנו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני יכולה להמשיך ליצור אמון לגבי הקפה למטרת זה!)? אי אלו דקות או לחילופין זמן קבוע בזבזתי? האם השיחה היא בהחלט הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש את אידיאלי שביכולתנו נולד אינן מהם יותר קל. אולם א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. משמש מאמין בנו ומעוניין שנצליח. הרצון העז סופר נקרא לתת לכולם שנה אחת אם לא, זמן שמתאפשר זרה. אנו בפיטר פן קל מאוד צריכים לצאת לדרך, והטכנאי כבר יגיע לקראתנו למעלה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מיד מתחילות להיחלש...